רוב התלמידים מתקשים לארגן את הידע שהם לומדים לתמונה כוללת למרות שהם משננים ושולטים בחלקים ממנו.
שיטת Zettelkasten (בגרמנית, מגירות כרטיסיות) היא שיטה יעילה לכתיבת סיכומים של מידע בכרטיסיות במטרה לחבר
השיטה מחלקת לשלוש סוגים של תכתובת: פתקיות, כרטיסיות מידע, כרטיסיות רעיון.בין הכרטיסיות והמידע לתמונה
הפיתקיות נועדו לתיעוד רעיונות זמנים בכדי שלא ישכחו ויאבדו. בכל פתקית נתעד מחשבה רגעית שחולפה בראש או רעיון קטן שצץ ובדרך כלל היה נשכח די מהר. למשל תובנות שקפצו לי במוח בעת שיחה עם חברים, או אפילו לבד במהלך מקלחת.
בכרטיסיות תיעוד המידע נכתוב את הסיכום עוד במהלך למידת האינפורמציה, למשל מידע מסוכם שאני כותב במהלך קריאת הספר, או מאמר, או כשאני מאזין לפודקאסט מעניין או כשאני רוצה ללמוד משהו מסירטון הדרכה ביוטיוב. זה במקום להדגיש את המידע במרקר נסכם אותו בכרטיסית מידע חדשה.
הסיכום בכל כרטיסיה חייב להיות אבן הבנין של הרעיון היסודי, הכי מזוקק ובסיסי, כשמתעדים אותו מתועד בשלוש עד חמש שורות בלבד. התיעוד חייב להיות כתוב בניסוח חופשי שלי (ולא ציטוט) בדיוק כפי שהייתי מסביר אותו לאדם אחר. כולל הצבעה על מקור המידע המדויק (מעין לינק), כך שבאמצעותו אוכל לחזור ישירות למקור המידע המקורי, או שם הסופר והעמוד בספר
על הפתקיות הזמניות וכרטיסיות המידע נבצע תהליך על בסיס מחזורי קבוע (פעם ביומיים / שבוע) של עיבוד בו נחבר אותם באטבים עם כרטיסית רעיון , ובכך נהפוך אותם לכרטיסיות מידע קבוע. בתהליך העיבוד אנו מחברים משייכים ומהדקים מחדש בין הפתקיות הזמניות וכרטיסיות המידע עם כרטיסיות ישנות יותר גם אם לעיתים החיבור ירגיש לא הכי ברור/שייך במאת האחוזים
כאשר אנו מחברים (משדכים) בצורה מחזורית, את הכרטיסיות אנו בעצם מייצרים כרטיסית רעיון (מידע קבוע חדש). האתגר הוא לא להעמיס יתר על המידה בשיוך של פתקיות למידע. בכל פעם שמהדקים פתקית צריך לשאול את עצמנו מדוע אנו צריכים בכלל את הפיתקית ? למה מידע בדיוק היא מתייחסת ? ולהוסיף בה מילות מפתח שיעזרו לסכם לרעיון זה או אחר בעתיד
בכרטיסית הרעיון נסכם בניסוח פשוט וישיר את המידע מכרטיסית המידע עם הפתקית הרגעית, ובכך הופכים אותם לרעיון מלא. ניסוח הרעיון צריך להיות באופן שיהיה ברור גם לאדם זר או אפילו אנו בעוד שנה מהיום, כאשר בטח כבר שכח מה היה ההקשר המקורי לפיו חיברנו בין כרטיסיות המידע ולכרטיסיות הרעיונות הזמנים.
עד כה למדנו כיצד לגבש רעיון יחיד והמטרה היא לשלב אותו ברשת המידע שכבר יש לנו. השילוב הוא מה שלמעשה יהפוך את הרעיון לשימושי והוא מה שמבהיר את התמונה הגדולה
הטכניקה היא לקטלג (לתת מספר זיהוי שונה לכל כרטיסיה של מידע זמני) ולשמור אותם בתיבה אחת. בתיבה שניה נשמור את הפיתקיות.
והמטרה היא לשדך בין כמה שיותר מהם ולהפוך אותם לרעיונות ולהעביר אותם לתיבת הרעיונות. (רעיון קבוע =מידע + מחשבה רגעית)
כשאנו משדכים עלינו להימנע מקיטלוג לפי תיקיות , למשל תיקיה לכל מה שקשור למתמטיקה, ואחרת לכל מה שקשור לפיזיקה , ואז לנסות לקטלג הרעיונות לתיקיה.
הגישה היא שלא לדחוס או לכפות על הרעיון להשתייך לתיקיה מסויימת אלא פשוט להשאיר את כל הרעיונות פרושים על השולחן ועם הזמן לאט לאט למצוא התיקיה שהכי מתאימה לרעיון. זאת אומרת שלפעמים רעיון שלמדנו ממתמטיקה יכול להתאים דוקא יותר לתיקיית פיזיקה.
זה מעודד מולטידיסיפלינרית וחשיבה המצאתית שהיא הגישה המובילה היום בשוק העבודה.
באופן הזה נגלה קשרים חדשים בין מידע, הצלבות בין רעיונות מעולמות שונים מבלי להגביל את עצמנו לתיקייה ספציפית.